כבר כילדה, היה לי ברור מה החלום שלי.
מגיל צעיר מאד אהבתי בגדים, אהבתי לבחור, לחבר ולהתאים.
כשגדלתי הפכתי ל”גורו אופנה” מקומית, תמיד באו אליי להתייעץ ולבחור.

המסלול היה ברור, למדתי עיצוב אופנה ותפירה 4 שנים, ושנה וחצי נוספות של לימודי סטיילינג ועיצוב אופנה. למדתי סגנונות, גיזרות, חומרי גלם, שילובים, צבעים – הייתי בעננים.
וכאילו כדי להוסיף שמחה על שמחה, בסוף הלימודים התחתנתי.

ואז, דווקא כשנראה היה שהכל ברור, שהחלום בהישג יד, הגיעה המציאות.
חתונה, ילדים, בית, משפחה.
צריך לדאוג לכולם, צריך פרנסה, למי יש זמן ואנרגיה לחלומות?

אני עדיין סיפרתי לכולם ש”כשאהיה גדולה, אני אעסוק באופנה”. אבל לא שמתי לב, שאני כבר גדולה…